יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

התמונה שווה יותר מסכום חלקיה

העידן המודרני מאופיין בהתמחות: אנשים יודעים יותר על פחות. תחום ההתמחות או הידיעה הופך לצר יותר ויותר וכמות הידע עליו הולכת וגדלה. התוצאה היא שסגנון ההתמודדות עם נושאים הופך במקרים רבים להתייחסות לחלקים והתמקדות בחלק מסוים על חשבון התמונה הכוללת.  

היות שהחלקים בפאזל אינם עומדים בפני עצמם משום שיש ביניהם תלות, לחוסר היכולת לנסות להבין את התמונה הכוללת יש השלכות שליליות על ההתמודדות של פרט או מערכת עם אתגר או בעיה.
אנשים הרגילים להתייחס לכל חלק בנפרד עלולים להתקשות בראיית תמונה רחבה יותר. 


בצעירותי כשלמדתי פסיכולוגיה נתקלתי בגשטלט, אסכולה פסיכולוגית שצמחה בגרמניה. לפי גישה זו יש להבין את ההתנהגות על פי המכלול ולא על פי חלקיו. תרפיסטים מאסכולה זו נהגו להשתמש בסלוגן: השלם הוא יותר  מסכום חלקיו. גישה זו היא ההיפך הגמור מגישת  הראייה המעמיקה של נושא צר, השלטת היום בתחומים רבים.


הרעיון לכתיבת פוסט על נושא זה בא מוויכוחים רבים שהיו לי עם איש מפתח אצל אחד מלקוחותיי בתחום המחשוב (כפי שאתם יודעים בוודאי מקריאת הפוסט טיפולוגיה של  לקוחות: הטוב, הרע והמכוער - חלק א' הטוב ההגדרה מיהו הלקוח, אינה פשוטה ולא תמיד חד-משמעית כאשר מדובר בארגון). הוויכוחים היו לכאורה ענייניים, אבל למעשה הסתתר מאחריהם הבדל תפיסתי עקרוני: האם יש לראות את המערכת כולה (הראייה שלי) או לנתח ולפתח חלקים מהמערכת ולהוסיף בעתיד חלקים (הראייה של איש המפתח בארגון הלקוח)? 


השלם וחלקיו במערכות ממוחשבות
בתפיסות מחשוב מודרניות קשה, ברמת הארגון, להסתפק בראייה צרה ומעמיקה של נושאים שכביכול עומדים בפני עצמם. 
הדרישה לראייה רחבה היא בכמה מישורים:


1. ראייה כוללת של מערכת מורכבת  
קשה להסתפק בטיפול במרכיבים בודדים במערכת משום שהם קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. טיפול בכל מרכיב בנפרד עלול לייצר מורכבות, סרבול וכפילויות בפיתוח.


אין להתבלבל בין פיתוח בחלקים במתודולוגיות Agile לבין טיפול בכל חלק בנפרד, למרות שגם במתודולוגיה זו לא מטפלים במערכת כולה.
בתפיסת Agile מוותרים על ניתוח ארוך ומעמיק של כל המערכת לפני פיתוח המערכת במלואה. במקום זאת מפתחים בחלקים, אבל רק לאחר הבנה עקרונית של התמונה כולה וקביעת סדר חשיבות של מרכיביה. הפיתוח מתחיל במרכיבים החשובים ביותר מזווית הראיה של הלקוח. 


2. ארכיטקטורת מערכות מחשוב. 
סגנונות ארכיטקטוניים מודרניים נפוצים כמו SOA מבוססים על הפשטה ועל ניתוח של מערכות הארגון כמכלול ולא על ניתוח כל מערכת בפני עצמה. ה Services צריכים להיבנות מראש בתפיסה המאפשרת שימוש חוזר שלהם במספר גדול של מערכות.


3. ארכיטקטורת תשתיות מחשוב
גם תשתיות מחשוב מודרניות מבוססות על הפשטה. בעידן של וירטואליזציה מהמפתח ומהמשתמש נחסך הצורך לראות את מכלול התשתיות. מומחה התשתיות לעומת זאת צריך לראות את התמונה הכוללת של משאבי החומרה על גביהם מותקנות תשתיות וירטואליות כגון: מופעים של מערכות הפעלה ואת היחס בינה לבין המערכות הוירטואליות. בהסתכלות כזו לא ניתן להתקין מספר כמעט בלתי מוגבל של מערכות וירטואליות עם כמות משאבים פיזיים מוגבלת.


4. התאמה בין עסקי הארגון למערכות המחשוב 
במערכות מחשוב מודרניות הדרישה של התאמה של מערכות ותהליכים ממוחשבים לצרכים העסקיים של הארגון  (Business and IT Alignment) תופסת מקום יותר ויותר מרכזי. זהו הבסיס של תפיסות מרכזיות במחשוב כמו: SOA, BPM, ERP, שרשרת אספקה וכיו"ב.
בהקשר זה השלם הוא לא רק ישויות ממוחשבות אלא גם ישויות עסקיות המיוצגות על ידן או ממומשות באמצעותן. השלם הוא המארג כולל של ישויות עסקיות והקשרים ביניהם וישויות מחשוביות והקשרים בינן לבין ישויות עסקיות וישויות מחשוביות אחרות.


השלם וחלקיו בכלכלת המשפחה
במקרים רבים, משפחות המגיעות לייעוץ מתארות את מצבן הכלכלי באופן הבא: הכל בסדר פרט לנושא אחד (פנסיה, אוברדרפט, דיור, משכנתה, ביטוח וכדומה). המשפחה מבקשת שהייעוץ יעסוק רק בנושא זה.


כאשר בקשתה נדחית והייעוץ בוחן את התמונה הכוללת מתברר במקרים רבים כי הבעיות הן לאו דווקא רק בנושא שטרד את מנוחתה של המשפחה. 


למשפחה המוטרדת מאוברדרפט עלול להיות כפל ביטוח או ביטוח שהוא Nice to have (למשל: ביטוח למכשירים הסלולריים, שהוא ללא ספק אחד הביטוחים הלא כדאיים ביותר, משום שעלותו השנתית היא כ 20% ממחירו של המכשיר).


משפחה המוטרדת מגובה המשכנתה עלולה להיות גם ללא חיסכון פנסיוני מספיק או ללא ביטוח חיוני (למשל: ביטוח תרופות מחוץ לסל או ביטוח ניתוחים בחו"ל).


אדם ללא משפחה (גם אדם ללא משפחה גרעינית הוא משפחה העשויה  להידרש לבחון את מצבה הכלכלי או לקבל ייעוץ) החושב שהבעיה הכלכלית היחידה שלו היא הבטחת פנסיה, שתאפשר לו חיים בכבוד לאחר פרישתו. כשבודקים קצת יותר לעומק מוצאים כי אין לו מספיק חסכונות אם יאבד את מקום עבודתו.


איש היי-טק צעיר ורווק המשתכר משכורת גבוהה, יחשוב שהוא נטול בעיות כלכליות, אבל עם מסתכלים חמש שנים קדימה, אולי ימצא את עצמו כבעל משפחה עם ילדים ואם מסתכלים עוד יותר קדימה בידיעה שלמקום עבודתו יש את כל היתרונות, פרט ליציבות, הוא עלול למצוא את עצמו מובטל בן 40+, שיתקשה למצוא מקום עבודה. 
האם לא יהיה זה נבון לצפות את העתיד ולהתחיל לחסוך להוצאות גדולות יותר בעתיד ולמצב של משכורת נמוכה יותר אם בכלל?


בכל המקרים השורה התחתונה היא שגם במקרה של כלכלת המשפחה יש משמעות לבחינת התמונה המלאה.

על מנת להקל על ההבנה המקרים שהוצגו הם פשוטים יחסית. המציאות עשויה להיות מורכבת עוד יותר,  כשבין נושאים שונים או תחומים שונים בכלכלת המשפחה עשויות להיות תלויות. 


כמו בפיתוח תוכנה במתודולוגיית Agile, גם בייעוץ בכלכלת המשפחה לא בהכרח מטפלים מידית בכל הנושאים. ישנם מקרים בהם לא יהיה מנוס מלטפל בנושא אחד בלבד ולזנוח נושאים אחרים. כך למשל אם משפחה אינה מסוגלת להחזיר את ההלוואות הרבות שלקחה והן הולכות וגדלות כך שאם לא יטופל נושא זה לעומק, עלולה להיאלץ למכור את דירתה או לקחת הלוואות בשוק האפור היועץ יתמקד אך ורק בנושא זה וידחה את הטיפול בנושאים אחרים עד להתייצבות מאזן ההוצאות וההכנסות.


אבל חשוב לזכור כי בדומה לפיתוח תוכנה במתודולוגיית Agile , גם אם מטפלים בחלק מהנושאים בשלב מאוחר, ידיעת התמונה הכוללת היא הכרחית ומהווה את הבסיס לאופן הפעולה בטווח המידי.


התמונה הכוללת מעבר לדיסיפלינות
זהו נושא מרתק ומופשט יותר: האם יש משמעות לתמונה כוללת מארגון אחר שעוסק בתחום עסקי שונה ומערכות ותשתיות המחשוב שלו שונות לחלוטין ממערכות המחשוב של הארגון בו אתה עובד או לו אתה מייעץ?


האם ניתן להסיק מתמונה כלכלית כוללת של משפחה אחת ביחס למשפחה אחרת השונה ממנה מהותית?


הניסיון שלי מראה, שאם כל הזהירות המתחייבת מאנלוגיות כאלה כבסיס למסקנות, במקרים רבים יש בהן תועלת. השימוש בתמונה כוללת אחרת מחייב יכולת לנתח מה דומה ומה שונה ברמה המופשטת בין שני המצבים ומחייב יכולת להסקת המסקנות הרלבנטיות.


האם ניתן ללמוד על סמך ניסיון בתחום אחד על תחום אחר לגמרי?
השימוש בניסיון או באנלוגיות מתחום אחד לצורך ניתוח תחום אחר לגמרי מחייב זהירות רבה עוד יותר מאשר השלכה מניסיון במקרה אחד או מקרים רבים באותו תחום או באותה דיסיפלינה. 


גם בהקשר זה ניסיוני מראה, שאם כל הזהירות המתבקשת, ניתן להכליל מדיסיפלינה אחת לדיסיפלינה שנייה. לצורך כך נדרשת יכולת להבחין בשווה ובדומה בין שני המצבים. היות שהדמיון במקרים רבים רחוק מלהיות טריביאלי נדרשת יכולת הפשטה והכללה.
אם תקראו פוסט זה ופוסטים נוספים בבלוג זה תוכלו לראות שאני מוצא לפעמים עקרונות ודפוסים החוזרים בשני תחומים שונים בהם אני עוסק: ייעוץ במחשוב וייעוץ בכלכלת המשפחה.


כיצד לומדים להכליל מתחום אחד לתחומים אחרים או לתחום רחב יותר?
הגישה המקובלת בעולם המערבי דוגלת בעיסוק ובלימוד תחומים שונים על מנת להבין אותם ומאוחר יותר לנסות להכליל מאחד למשנהו, כולל השפעות גומלין מתחום אחד על רעהו. זהו במקרים רבים בסיס ליצירתיות.
תפיסת העולם בחלקים מהזן בודהיזם היפני שונה. התלמיד מתמקד בנושא אחד ולומד אותו ורק אותו. הנושא הוא אמנות כלשהי: אמנות לחימה, ירי בחץ וקשת או סידור פרחים. מהות האמנות הנלמדת חשובה פחות מהלימוד. שליטה מלאה באמנות היא מעין התמזגות של התלמיד עם הכלי, למשל: התמזגות שלו עם החץ והקשת ברמה התפיסתית.
מהתחום או האמנות הנלמדת ניתן להכליל לגבי תחומים אחרים.  
  
  











3 תגובות:

  1. LinkedIn Groups

    Group: CXO in Israel (CEO, VP, CIO, COO, CTO, CMO, CSO, CFO, GM)
    Discussion: התמונה שווה יותר מסכום חלקיה The picture is more than the sum of its parts (Hebrew)
    היי אבי פוסט מצויין
    ניתן לישם את הגישה הזו גם לגבי גיוס של מנהלים חברות זקוקות פחות לאנשים שמומחים בתחום צר ויותר מנהלים שהם מה שאנו מכנים גנרליסטים כלומר מנהלים שגם מבינים את הביזנס של החברה הלקוחות שלה המודל העיסקי וכדומה


    איך אתה מתמודד עם פער בגישה לגבי האופן שבו יש צורך לחשוב על בעיות ולפתור אותן

    תודה
    נאוה
    Posted by Nava

    השבמחק
  2. היי אבי
    הפוסט מצויין, הן בגישה הכללית ובפיתוח לגבי כל תחומי החיים שנגעת בהם.
    זוהי הגישה ההוליסטית (גם בטיפול) ולדעתי הנכונה לחיות על פיה.

    תודה
    גרי

    השבמחק
  3. LinkedIn Groups

    Group: CXO in Israel (CEO, VP, CIO, COO, CTO, CMO, CSO, CFO, GM)
    Discussion: התמונה שווה יותר מסכום חלקיה The picture is more than the sum of its parts (Hebrew)
    היי אבי תודה על התייחסותך

    יכולת לחשוב על בעיות באמצעות דיספלנות שונות יכולה להביא אל פתרונות שונים בסופו של דבר יש צורך לבחור את הפתרון שנראה הטוב ביותר.

    ניתן לעודד לקוחות וצוותים לחשוב באופנים שונים זה הדרך להגיע לפתרונות חדשים.

    סוף שבוע טוב
    נאוה.
    Posted by Nava

    השבמחק

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...