יום רביעי, 21 במרץ 2012

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה - כיצד ומדוע?

כולנו נתקלים בסיכונים בתדירות גבוהה. כך למשל כל מי שנוהג במכונית בכביש נתקל בסיכונים. גם מי שחוצה אותו ברגל. כל מי שמשקיע כסף או משקיעים כסף עבורו נתקל בסיכון, לפעמים בלי ידיעתו. 
גם בפני חברות ומדינות ניצבים סיכונים. מצבה הכלכלי של יוון הוא רק דוגמה אחת מני רבות. 

האם באמת אנחנו יודעים להתמודד נכון עם סיכונים? ספק רב. 
האם אנחנו יודעים לנהל אותם? במקרים רבים לא. 

מהו ניהול סיכונים?
ניהול סיכונים הוא תהליך של התייחסות לסיכונים וטיפול בהם.

שלב ראשון: זיהוי הסיכונים והגדרתם

שלב שני: הערכת הסיכונים
מודל שכיח להערכתם מייחס מספר לכל סיכון.המספר נקרא Risk Priority Number או בראשי תיבות RPN. 
הגורמים העיקריים הקובעים את ה RPN הם: 
חומרת הסיכון וההסתברות להתרחשות אירוע סיכון.
ה RPN של סיכון ב' עשוי להיות גבוה מה RPN של סיכון א'  למרות שאם מתרחש סיכון א' מפסידים 1,000 ש"ח וכשמתרחש סיכון ב' מפסידים רק 100 ש"ח. נוסיף לכך את הנתון שאירוע סיכון א' מתרחש אחת לעשר שנים, בעוד אירוע סיכון ב' מתרחש פעם בחודש ונבין מיד שהנזק מאירועי סיכון ב' גבוה מהנזק מאירועי סיכון ב' בגלל ההבדלים בהסתברות להתרחשותם.  


שלב שלישי: קביעת הסיכונים איתם מתמודדים
לפעמים יש משאבים להתמודדות רק עם חלק מהסיכונים. יש סיכונים שעלות ההתמודדות עימם אינה קטנה משמעותית מהנזק הנגרם על ידם. במקרה הקיצוני עלות ההתמודדות עם הסיכון גבוהה מהתוצאות של התרחשות אירועי סיכון.


שלב רביעי: תרחישי התמודדות 
הצעת חלופות להתמודד עם סיכונים, שנקבע כי יש להתמודד איתם ובחירת חלופה מועדפת להתמודדות עם כל אחד מהסיכונים.


שלב חמישי: התמודדות (Mitigation)
בשלב זה ננקטים אמצעים לצורך הפחתת הסיכוי או מניעת התרחשות אירוע סיכון. 


מהמודל הכללי למודל הכלכלי

שלב ראשון: זיהוי הסיכונים והגדרתם 
במקרים רבים משפחות אינן מזהות סיכונים. הידעתם שפרישה לגמלאות היא סיכון? האם נערכתם בכלל והאם נערכתם נכון לסיכון זה? זהו רק אחד מהסיכונים הרבים העלולים חס וחלילה להרע את מצבה הכלכלי של משפחה.


שלב שני: הערכת הסיכונים 

בדרך כלל זהו שלב חסר או שלב שלו מוקדשת חשיבה מועטה. תשאלו עצמאיים, שפרשו לגמלאות והפרישו לחיסכון פנסיוני בכל שנה את הסכום שיעץ להם להפריש רואה חשבון או יועץ מס.  מסתבר שגובה קצבת הפנסיה רחוק מלספק מענה נאות לצורכיהם הכלכליים.
לא יועץ המס או רואה החשבון אשם. אין זה תפקידו לראות את  התמונה כולה. ההיבט בו הוא מתמחה הוא הטבות מס והעצה שלו היא הטובה ביותר בהיבט זה. הוא אינו יודע מה גובה ההוצאות המשפחתיות החודשי הצפוי לאחר הפרישה לגמלאות. 


שלב שלישי: קביעת הסיכונים איתם מתמודדים 

מי שאינו מזהה את הסיכונים ואינו יודע להעריך אותם בוודאי שיתקשה להחליט מה הם הסיכונים איתם יש להתמודד מידית ואיזה סיכונים להתמודד בשלב מאוחר יותר. התוצאה עשויה להיות התמודדות עם סיכון או סיכונים שזוהו, שהם לאו דווקא הסיכונים המהותיים עבור אותה משפחה.


שלב רביעי ושלב חמישי: תרחישי התמודדות והתמודדות 
ללא זיהוי, הערכה וניתוח הסיכונים בוודאי שאין הגדרה שיטתית של חלופות התמודדות איתם וקל וחומר, שחסרה גם התמודדות שיטתית.
האמצעים הנפוצים להתמודדות עם סיכונים בכלכלת המשפחה הם:
א. חיסכון - למשל: חיסכון פנסיוני, חיסכון לדירה, חיסכון לרכישת רכב וכיו"ב.
ב. ביטוח - אם מתרחש אירוע סיכון, המבטח יישא במרבית הנזק. דוגמאות: ביטוח רכב, ביטוח תרופות מחוץ לסל.


ביטוח חיים כמשל
אדגים את נושא ניהול הסיכונים באמצעות ביטוח חיים. לצורך הדוגמה אקח שני צעירים בריאים בני 25, שאינם מעשנים. האחד נשוי עם 3 ילדים והאחר רווק ללא ילדים.



מדוע בחרתי כאלה שאינם מעשנים? 
משום שמי שמעשן משלם יותר.
בשונה ממשפחות ממוצעות, חברות ביטוח יודעות לנהל את הסיכונים שלהן. הסיכון בביטוח מעשן גבוה יותר: ההסתברות שילך לעולמו בגיל צעיר יותר גבוהה מההסתברות, שחברו שאינו מעשן יעבור לעולם שכולו טוב. חברת הביטוח מסתכנת באובדן תשלומים לביטוח, שהמעשן לא יספיק לשלם וגרוע מזה: בתשלום סכום כסף משמעותי ליורשיו. 


האם שניהם צריכים לעשות ביטוח חיים?
את השאלה צריך לתרגם לשאלה: מהו הסיכון?
ברור שבמקרה של האב לילדים, הסיכון הוא שאם ילך לעולמו, לא יהיה מקור כספי ממנו יסופקו צורכיהם של ילדיו. במקרים רבים המסקנה עשויה להיות שנדרש ביטוח חיים. השאלה הבאה היא: מה הסכום החודשי שיידרש לילדיו, אם חס וחלילה ילך לעולמו? סכום זה עשוי לקבוע את גובה ביטוח החיים שעליו לעשות.


מהו הסיכון במקרה של חברו הרווק? ייתכן כי אין כל סיכון, משום שאין לו ילדים התלויים בו לפרנסתם. במקרה כזה הוא עשוי שלא לעשות ביטוח חיים ולנצל את הכסף הנחסך למימוש מטרות אחרות.


האם זה נכון תמיד שאב לילדים צריך לבטח את עצמו  ורווק לא?
התשובה היא שזה תלוי בכל מקרה  לגופו. ניקח שוב את צמד הצעירים ונוסיף נתונים נוספים: הנשוי הוא בעלים של עשרים דירות מושכרות.
הרווק הוא בן יחיד, שכמחצית ממשכורתו מוקדש לתמיכה בהוריו הקשישים והעניים.


קרוב לוודאי שעם כל הצער וההשלכות האישיות הקשות על ילדיו, אם חס וחלילה ילך הראשון לעולמו בטרם עת, אין סיכון כלכלי משמעותי לילדיו. לפיכך כפי הנראה הוא לא צריך ביטוח חיים.


לעומת זאת קיים סיכון משמעותי במקרה של פטירה מוקדמת של חברו הרווק: ממה יתפרנסו הוריו? 
בידיעת הנתונים החדשים דווקא הרווק צריך ביטוח חיים.


ביטוח חיים למשכנתה
יש משפחות הסומכות על ביטוח החיים שהם מחויבים לעשות על מנת לקבל משכנתא. 
על מנת להבין את הבעיה נשאל: על איזה סיכון בא ביטוח חיים זה לענות? 
התשובה: הסיכון של הבנק שהלקוח לא יוכל להחזיר את המשכנתה. כמו חברות הביטוח גם הבנקים יודעים לנהל את הסיכונים שלהם.הסכום עליו מבוטח נוטל המשכנתה ילך ויקטן ככל שהמשכנתה תקטן. 
המשמעות היא שההתמודדות עם הסיכון אינה נותנת מענה לצורך של בני משפחתו של המבוטח, אם חס וחלילה ילך לעולמו בטרם עת.  


ביטוח חיים בביטוח מנהלים או בקרן פנסיה
מכשירים פנסיונים אלה מטפלים במספר סיכונים, שהעיקריים הם:


הסיכון                אופן המענה על הסיכון
יציאה לגמלאות         חיסכון פנסיוני (המעביד והעובד)
אובדן כושר עבודה      ביטוח
פיטורים                  חיסכון לפיצויים (המעביד)
מוות                     ביטוח חיים


גם הפעם נשאל על איזה סיכון עונה ביטוח חיים זה? אין ספק שבמקרה זה הוא נועד לצורך קיומם הכלכלי של שאירי המבוטח.


אבל האם הוא עונה על הסיכון הספציפי של אותה משפחה? 
התשובה שלילית. הוא נקבע על פי רגולציה והסכמי עבודה. הסכום הוא אחוז מסוים מהשכר של העובד שעליו יש הפרשות סוציאליות.
הוא יופרש גם עבור רווק וגם עבור נשוי עם ילדים. הוא יופרש גם עבור אדם עתיר נכסים וגם עבור אביון. אם שכרם דומה גובה ההפרשות יהיה דומה (למעט המקרה הנדיר יחסית בו ביקש העובד לשנות את האחוז מתוך הפרשות המעביד שיופנה לביטוח חיים).


ביטוח חיים ייעודי ביוזמת המשפחה 
הוא אכן בא לענות על הסיכון לבני משפחת המבוטח, אם חס וחלילה יעבור מוקדם מהצפוי לעולם שכלו טוב.


אבל האם הוא עונה על הסיכון הספציפי של אותה משפחה?  

תלוי. אם המשפחה ו/או סוכן הביטוח ידעו להגדיר אותו נכון ומהשפחה ביטחה עצמה כנדרש, התשובה חיובית.
לא אחת המשפחה אינה מסוגלת להגדיר זאת, ללא עזרת יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה.
לא אחת סוכן הביטוח אינו רואה את התמונה השלמה משום שהוא מתמקד רק בביטוח. במקרה כזה הוא יציע סכום ביטוח על פי כללי אצבע המתארים משפחה טיפוסית דומה למשפחת המבוטח.


האם הוא יתחשב בכך שהבחור הצעיר מהדוגמה לעיל הוא בעל 20 דירות להשכרה? במקרה קיצוני זה ייתכן. במקרים פחות קיצוניים (למשל: דירה אחת להשכרה או חסכונות גבוהים) ספק רב. 
חשוב לזכור גם כי כאשר מקטינים את סכום הביטוח, הסוכן מרוויח פחות. לא כל אחד יטרח יותר על מנת להרוויח פחות.


לסיכום
בפוסט זה נגענו רק במעט בעקרונות של ניהול סיכונים בכלל ובניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בפרט. המציאות מורכבת ומסובכת יותר מהמתואר בפוסט אבל חשוב לשים לב להבהקים הבאים:

  • נדרש ניהול סיכונים בהקשר של ההתנהלות הכלכלית של משפחות
  • משפחות רבות אינן מנהלות סיכונים בכלל או אינן מנהלות אותם באופן טוב
  • חשוב לזהות את הסיכונים ולהעריך את משמעותם לפני שבונים תוכנית התמודדות.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...