עופר ואיילת הם זוג עורכי דין (השמות ופרטים נוספים שונו). בימים אלה, שהמספר היחסי של עורכי הדין בישראל הוא אולי הגבוה בעולם, יש לא מעט עורכי דין המתקשים למצוא עבודה במקצועם. לא עופר ואיילת. איילת עובדת במקצועה במשרד ממשלתי. עופר שכיר במשרד עורכי דין ידוע.
הכנסתם החודשית היא מעל ל 30,000 ש"ח (המונח הכנסה מתאר כאן הכנסה לאחר ניכוי תשלומי חובה, כגון: מס הכנסה או ביטוח לאומי). למרות זאת הגיעו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה.
כפי שכבר הזכרתי בפוסט קודם, לא רק מי שמצבו הכלכלי רע, צריך ייעוץ: יש כאלה שמצבם הכלכלי טוב ורוצים לשפר את התנהלותם באמצעות תכנון לטווח בינוני או לטווח ארוך.
לצערם של עופר ואיילת (וגם לצערי) הם לא הגיעו על מנת לתכנן מראש את הצבירה הפנסיונית שלהם או יצירת הכנסה פסיבית, שתאפשר להם בעתיד רחוק לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל.
הם הגיעו בגלל בעיות בהתנהלות השוטפת, בהן רצו לטפל.
התרשמות
מאד התרשמתי מהרצינות שבה התייחסו בני הזוג לנושא ומנכונותם לפעול על מנת לשפר את מצבם.
קיבלתי מהם מהר ובאופן מסודר את כל המסמכים הכלכליים שביקשתי (דפי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, ארנונה, חשמל, טלפון סלולרי, חשבונות ספק אינטרנט, דפים תקופתיים של דחות ביטוח וכיו"ב).
לצורך הבהרה, לא זכור לי מקרה נוסף כזה. ברוב המקרים, חסרים מסמכים כלכליים מהותיים, שהמשפחה מתקשה לאתר אותם.
כבר קרה לי שעליתי במקרה על קיומו של חיסכון בשווי של מאות אלפי שקלים, שמשפחה שכחה לדווח לי על קיומו ולא שמרה מסמכים המתעדים את קיומו.
גם במקרים אחרים, דליית המידע והמסמכים היא תהליך כאוב וקשה, על אף הרצון הטוב ושיתוף הפעולה של משפחות.
עופר היה יוצא דופן מבחינת בקיאותו בפרטי מצבה הכלכלי של המשפחה: איזה חסכונות יש? מהו התאריך בו ניתן יהיה לפדותם? מתי התחילו בחיסכון? מדוע בחרו בו? מה הם הביטוחים שעשתה המשפחה? מה הם המצבים בהם יקבלו כספים מהביטוח? מה הסכומים שיקבלו? כמה משלמים לספקי שירותי אינטרנט, טלפון וכיו"ב?
מאזן
גם לבנות את המאזן של המשפחה הייתה משימה קלה (ובוודאי קלה בהרבה מאשר ברוב המשפחות).
"טוב אז נצטרך להקטין את ההוצאות שלנו ב 10,000 ש"ח לחודש ולהחליט באילו סעיפים מקצצים או לחילופין להגדיל את ההכנסות החודשיות ולקצץ בהתאם ליתרת הפער בין ההכנסות להוצאות" אמר עופר.
גם את הניתוח (או לפחות את החלקים הפשוטים והמתבקשים) היה עופר מסוגל לעשות ללא עזרתי.
היכן הסתתרה הבעיה?
הזוג, הכיר היטב את כל הנתונים הכלכליים הנוגעים לו, פרט לנתון אחד: הפער בין ההכנסות החודשיות להוצאות החודשיות.
ללא ריכוז הנתונים והצבה מסודרת שלהם במאזן לפי סעיפי הכנסה והוצאה, קשה לדעת מה הפער, אם קיים פער כזה.
ניסיוני מראה, שברוב המקרים אנשים חושבים שהפער קטן מכפי שהוא באמת. משפחות המוציאות 5,000 ש"ח יותר מהכנסתם החודשית, עשויות לחשוב שהן מוציאות 1,000-1,500 ש"ח יותר מהכנסתן. משפחות המוציאות בחודש 7,000 ש"ח או 10,000 ש"ח מעבר להכנסתן, מדמות שהן מוציאות כ 2,000 ש"ח או 2,500 ש"ח יותר מהכנסתן.
נקודת המבט שלי
מי שאינו יודע שהוא חולה, אינו מטפל במחלתו בזמן. הוא עלול לטפל בה, כשיותר קשה לרפא אותה, אם בכלל.
באופן דומה מי שחושב, שהפער בין הכנסותיו להוצאותיו, קטן בהרבה מכפי שהוא באמת, לא יטפל בבעיה לפני שהבנק יינקט כלפיו בצעדים.
הרבה יותר קשה לטפל בבעיה בשלב זה, מאשר בשלב מוקדם יותר.
גם לדעת שיש בעיה לא תמיד מספיק. צריך להוסיף "את הגרוש ללירה", שייתן מישהו מנוסה שכבר נתקל בבעיות דומות בעבר.
במקרה זה היועץ, שהציג את הדרישות לבניית המאזן ואת הכלי הטכני לעריכתו.
אחרי זה לפעמים זה כל כך פשוט שאפשר לשאול: מדוע לא עשינו את זה לפני הרבה זמן?
הכנסתם החודשית היא מעל ל 30,000 ש"ח (המונח הכנסה מתאר כאן הכנסה לאחר ניכוי תשלומי חובה, כגון: מס הכנסה או ביטוח לאומי). למרות זאת הגיעו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה.
כפי שכבר הזכרתי בפוסט קודם, לא רק מי שמצבו הכלכלי רע, צריך ייעוץ: יש כאלה שמצבם הכלכלי טוב ורוצים לשפר את התנהלותם באמצעות תכנון לטווח בינוני או לטווח ארוך.
לצערם של עופר ואיילת (וגם לצערי) הם לא הגיעו על מנת לתכנן מראש את הצבירה הפנסיונית שלהם או יצירת הכנסה פסיבית, שתאפשר להם בעתיד רחוק לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל.
הם הגיעו בגלל בעיות בהתנהלות השוטפת, בהן רצו לטפל.
התרשמות
מאד התרשמתי מהרצינות שבה התייחסו בני הזוג לנושא ומנכונותם לפעול על מנת לשפר את מצבם.
קיבלתי מהם מהר ובאופן מסודר את כל המסמכים הכלכליים שביקשתי (דפי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, ארנונה, חשמל, טלפון סלולרי, חשבונות ספק אינטרנט, דפים תקופתיים של דחות ביטוח וכיו"ב).
לצורך הבהרה, לא זכור לי מקרה נוסף כזה. ברוב המקרים, חסרים מסמכים כלכליים מהותיים, שהמשפחה מתקשה לאתר אותם.
כבר קרה לי שעליתי במקרה על קיומו של חיסכון בשווי של מאות אלפי שקלים, שמשפחה שכחה לדווח לי על קיומו ולא שמרה מסמכים המתעדים את קיומו.
גם במקרים אחרים, דליית המידע והמסמכים היא תהליך כאוב וקשה, על אף הרצון הטוב ושיתוף הפעולה של משפחות.
עופר היה יוצא דופן מבחינת בקיאותו בפרטי מצבה הכלכלי של המשפחה: איזה חסכונות יש? מהו התאריך בו ניתן יהיה לפדותם? מתי התחילו בחיסכון? מדוע בחרו בו? מה הם הביטוחים שעשתה המשפחה? מה הם המצבים בהם יקבלו כספים מהביטוח? מה הסכומים שיקבלו? כמה משלמים לספקי שירותי אינטרנט, טלפון וכיו"ב?
מאזן
גם לבנות את המאזן של המשפחה הייתה משימה קלה (ובוודאי קלה בהרבה מאשר ברוב המשפחות).
"טוב אז נצטרך להקטין את ההוצאות שלנו ב 10,000 ש"ח לחודש ולהחליט באילו סעיפים מקצצים או לחילופין להגדיל את ההכנסות החודשיות ולקצץ בהתאם ליתרת הפער בין ההכנסות להוצאות" אמר עופר.
גם את הניתוח (או לפחות את החלקים הפשוטים והמתבקשים) היה עופר מסוגל לעשות ללא עזרתי.
היכן הסתתרה הבעיה?
הזוג, הכיר היטב את כל הנתונים הכלכליים הנוגעים לו, פרט לנתון אחד: הפער בין ההכנסות החודשיות להוצאות החודשיות.
ללא ריכוז הנתונים והצבה מסודרת שלהם במאזן לפי סעיפי הכנסה והוצאה, קשה לדעת מה הפער, אם קיים פער כזה.
ניסיוני מראה, שברוב המקרים אנשים חושבים שהפער קטן מכפי שהוא באמת. משפחות המוציאות 5,000 ש"ח יותר מהכנסתם החודשית, עשויות לחשוב שהן מוציאות 1,000-1,500 ש"ח יותר מהכנסתן. משפחות המוציאות בחודש 7,000 ש"ח או 10,000 ש"ח מעבר להכנסתן, מדמות שהן מוציאות כ 2,000 ש"ח או 2,500 ש"ח יותר מהכנסתן.
נקודת המבט שלי
מי שאינו יודע שהוא חולה, אינו מטפל במחלתו בזמן. הוא עלול לטפל בה, כשיותר קשה לרפא אותה, אם בכלל.
באופן דומה מי שחושב, שהפער בין הכנסותיו להוצאותיו, קטן בהרבה מכפי שהוא באמת, לא יטפל בבעיה לפני שהבנק יינקט כלפיו בצעדים.
הרבה יותר קשה לטפל בבעיה בשלב זה, מאשר בשלב מוקדם יותר.
גם לדעת שיש בעיה לא תמיד מספיק. צריך להוסיף "את הגרוש ללירה", שייתן מישהו מנוסה שכבר נתקל בבעיות דומות בעבר.
במקרה זה היועץ, שהציג את הדרישות לבניית המאזן ואת הכלי הטכני לעריכתו.
אחרי זה לפעמים זה כל כך פשוט שאפשר לשאול: מדוע לא עשינו את זה לפני הרבה זמן?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה