יום שישי, 13 במרץ 2015

כלכלת שיתוף: מימון פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing

יש לכם חלום: לפתח מוצר תוכנה שיכבוש את העולם, לזכות במדליה באולימפיאדה, להפיק סרט קולנוע, לטייל סביב העולם וכיו"ב. כשתרצו לממש את החלום, קרוב לוודאי שתיתקלו במכשולים. כמעט תמיד, מימוש החלום עולה סכום כסף ניכר. המימון או גיוס הכסף הוא אחד המכשולים העיקריים בדרך למימוש החלום.

מה הבעיה במימון החלום?
כמי שבעברו ניסיון מגוון בהקשר של Startups בתחום המחשוב, אשתמש בחלום בתחום זה כדוגמה.  

הניסיון שלי בהקשר זה כולל:
1. רעיונות טכנולוגיים ל Startups בשלב ה-Seed, שלא צלחו בגלל קשיי מימון.

2. כמה ניתוחים וחוות דעת עבור Venture Capitals (קרנות הון סיכון), שבפרספקטיבה של זמן אף אחד לא הצטער על זה פעל על פי המלצתי.

3. ייעוץ ל-Startups

4. ייעוץ לחברות ששקלו רכישת Startups

5. חוות דעת מומחה ביחס לזכויות יוצרים וקניין רוחני של מוצרי תוכנה של Startups. איני משפטן וחוות הדעת שלי היו כמומחה טכנולוגי.

הבעיה בתחום המימון היא, שליזמים אין את סכום הכסף הנדרש לפיתוח ושיווק המוצר ואין להם מספיק נכסים פיננסיים על מנת, שבנק או גורם פיננסי אחר, יסכים לתת להם הלוואה בסכום הנדרש.  

איך מימנתם עד לא מזמן?
חיפשתם גורם או מספר קטן של גורמים, שיתלהבו מהרעיון ומהיכולות שלכם ויסכימו להשתתף במימון, בתמורה לחלק מהרווחים העתידיים, אם יהיו כאלה.  
בהקשר של Startups בתחום המחשוב, גורמים כאלה היו קרנות הון סיכון או Angels.

מימון אלטרנטיבי באמצעות Crowd Funding
אם קראתם את הפוסטים שלי: כלכלת שיתוף וכלכלת שיתוף: במי ממציעי שירותי שיתוף בוחרים? בוודאי נחשפתם למודל אחר במגוון רחב של תחומים. 

גם במימון פרויקטים ניתן להשתמש במודל דומה. אתם מפרסמים באתר אינטרנט ייעודי את החלום שלכם ומבקשים מהרבה קוראים לתרום כל אחד סכום קטן. באמצעות הסכום שתאספו תנסו להגשים את החלום.

האתר הישראלי Headstart הוא דוגמה לאתר כזה. למודל כזה בתחום המימון קוראים Crowd Funding. מזווית אחת זו כלכלת שיתוף. מזווית אחרת זו חוכמת ההמונים.  

אולי לא תאמינו אבל בישראל יש אפילו ארגון ישראלי למימון המונים, בראשי תיבות באנגלית: ISCA.

מה הן הבעיות במימון המונים?

בעיות משפטיות
בערך מימון המונים בויקיפדיה העברית, אתם יכולים לקרוא על כמה אתגרים משפטיים במימון המונים. בפוסט זה רק אציין אותם ללא פירוט:

1. חשיפת קניין רוחני
אתגר זה רלוונטי רק בחלק מהמקרים. כשמדובר ב-Startup זו בהחלט בעיה. מישהו אחר יכול ל"גנוב" את הרעיון. כשמדפדפים בין הפרויקטים באתר Headstart  מוצאים גם כאלה שנושא זה אינו רלוונטי להם. כך למשל, מני נפתלי מנסה לגייס שם כסף למאבקו המשפטי בבני הזוג נתניהו.

 2. סכסוכים על פטנטים
גם זה רלוונטי רק בחלק מהמקרים.

3. מהות היחס המשפטי בין הממנים לבעל המוצר
זהו נושא סבוך הקשור לרגולוציה ולחוקי ניירות ערך. הרגולציה בחלק מהמדינות אינה מפותחת מספיק על מנת לאפשר גיוס חוקי של תרומות למטרה כזו. 

כיצד לשכנע תורמים פוטנציאליים?
גם זה אתגר מורכב. לא די בכך שתציג מידע באתר מימון המונים. אתה צריך גם למשוך תורמים פוטנציאליים שיגיעו לאתר בכלל ולפרויקט שלך בפרט. 

תחרות
אם כבר הבאת תורמים פוטנציאליים לאתר, הם ימצאו גם מתחרים לאו דווקא בתחום שלך, למשל: זמרת אהובה עליהם שמנסה לגייס כסף להפקת אלבום שירים חדש.

תרומה או תגמול ואם תגמול, מה דפוס התגמול?
האם מי ששם את כספו לטובת הפרויקט שלך הוא תורם או משקיע?
במידה שהפרויקט יתברר כרווחי, תורם יסתפק בהכרת תודה ובמחווה או מתנה (למשל: בהפקת הצגה, הזמנה להצגה או לחזרה הגנרלית).

אם מדובר במשקיעים, צריך לבנות דפוס תגמול, שרצוי שיהיה ידוע מראש.

מימון אלטרנטיבי בדרך לMainstream    
עד לפני זמן לא רב, המימון האלטרנטיבי היה נישה שולית. היום הוא הופך בהדרגה ל-Mainstream. המשפט האחרון אינו מייצג דעה אישית שלי. הוא מייצג את דעתם של חוקרים באוניברסיטת קיימברידג', המתייחסים לאירופה. 
רוצים לקרוא את המאמר שלהם? לחצו על Moving Mainstream. בפוסט הבא אתייחס בפירוט למאמר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...