יום שישי, 10 במרץ 2017

זמן הבלוגרים

בשנה האחרונה פנו אלי פעמיים מאתר בלוגרים ושאלו אותי האם אני מוכן לכתוב פוסט על נושא מסוים.
בשני המקרים הסכמתי.
התוצאות היו הפוסטים הבאים:



גם חברת הסארטאפ Finupp הזמינה אותי לכתוב פוסטים בבלוג שלה.
לאחרונה נעשתה אלי פניה נוספת מחברת סטארטאפ, שקרוב לודאי תביא לפרסום תכנים שאכתוב בהקשר מסוים של כלכלת המשפחה.

Win-Win ואולי עוד Win
כמעט תמיד פניה אל בלוגר לפרסום פוסט על נושא מסוים עשויה להיות Win-Win, כלומר: שני הצדדים מרוויחים.
קחו לדוגמה את הפוסט שכתבתי על פוליסת חיסכון קשת של מגדל.
הפוסט לא היה פוסט שמוכר את המוצר של מגדל. הוא תיאר כלי השקעה שנקרא פוליסת חיסכון או פוליסה פיננסית. הוצגו חסרונות ויתרונות של כלי זה בהשוואה לכלים אחרים, תוך הסתייגות שאיני יועץ מוסמך לשוק ההון ולא בהכרח הצגתי תמונה מלאה.
הוצגו מאפיינים של המוצר הספציפי של מגדל. ציינתי שגם חברות ביטוח אחרות מוכרות מוצרים כאלה ולא ביצעתי השוואה בין המוצרים.

מה הרוויחה חברת מגדל?
היא הרוויחה חשיפה של המוצר שלה שחלק גדול מהציבור לא היה מודע לקיומו.
מי שלא יתעיף ויגיע לפסקה: "תוכן פרסומי או תוכן אוביקטיבי?" יבין את היתרון של פוסט לא מוטה שלי או של בלוגר אחר בהשוואה לפרסומת של חברת מגדל.
יש כאלה שיבינו את זה גם בלי להגיע לפסקה הנ"ל.

מה אני הרווחתי?
הרווחתי חשיפה גדולה יותר של הבלוג שלי ושל השירותים שלי. חברת מגדל צרפה קישורים לפוסטים של בלוגרים שכתבו על המוצר שלה. יש קוראים באתר של מגדל שלא היו מגיעים לפוסטים בבלוג שלי.
הרווחתי דבר נוסף. כשאני יועץ אני מעונין שלקוחות שלי ולקוחות פוטנציאליים שלי יפיקו תועלת מהייעוץ או לחילופין מהידע שלי.
משפחות נחשפו לא רק לידע המקצועי שלי, אלא גם למוצר השקעה שלא הכירו קודם.

אם הם יעשו את מה שהמלצתי ויבחנו את החלופה של רכישה של מוצר כזה מול מוצרי השקעה אחרים, ביחד עם מומחה בתחום, הם עשויים להיות בחלק מהמקרים ה"אולי עוד Win" בכותרת.

האם אפשר להתפרנס מכתיבת בלוג?
John Chow הוא בלוגר אמריקאי ממוצא סיני. Chow פרסם ספר אינטרנטי שכותרתו: 
Make Money Online With John Chow Dot Com.
Chow טוען שהוא מרוויח 27,000 דולר לחודש מבלוגינג ושכל אחד יכול לעשות את זה. לטענתו הוא מקדיש שעתיים ביום לעבודה כבלוגר. בספר הוא מלמד כיצד לעשות זאת.

קראתי. ניסיתי ולא הצלחתי. ההכנסות הישירות שלי מהבלוג הן רק מפרסומות של google. כמה מאות שקלים בשנה שנתיים.
סיבה מהותית לחוסר ההצלחה שלי לכך היא שהבלוגים שלי כתובים בעברית.

מגבלה חשובה של עברית היא מספר הקוראים. מספר הקוראים בבלוג הכתוב באנגלית, בסינית או בספרדית יהיה גדול בהרבה ממספר קוראי העברית.
מספר גדול בהרבה של קוראים מתורגם בשורה התחתונה להרבה יותר הכנסות.

בבלוגים בעברית אי אפשר להשתמש בכלל או אי אפשר להשתמש באופן אפקטיבי בכלים לקבלת הכנסות מהבלוג.
כך למשל, Amazon משלמת סנטים בודדים על כל רוכש ספר שמגיע באמצעות קישור מבלוג של משתמש רשום. הספרים שניתן לרכוש הם ספרים באנגלית. אני עצמי רכשתי ספרי ברידג' באנגלית ב-Amazon ואני יכול להמליץ גם לאחרים לעשות זאת.
בכמה פוסטים בבלוג שלי ברידג' שלא היכרתם המלצתי על ספרים מעולים. הבעיה היא שקהל הקוראים שלי בעברית כמעט ואינו רוכש ספרי ברידג' באנגלית.

בהחלט יתכן שיש לי הכנסות, לאו דווקא ישירות, מהבלוג. בעידן של היום אם אתה לא באינטנט אתה לא קיים.

האם מה שהכריע את הכף לזכותי בבחירת יועץ בייעוץ נקודתי שביצעתי בטכנולוגיית המידע (מחשבים) היה הפוסט שפרסמתי בבלוג שלי ועסק בדיוק בטכנולוגיה נשוא הייעוץ?

האם משפחות שהגיעו אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה הגיעו אלי ולא למישהו אחר בגלל פוסט או פוסטים בבלוג שלי?

האם היו תלמידי ברידג' שהגיעו דווקא אלי בגלל הבלוג שלי או בגלל היותי עורך מדור הברידג' באתר JOKOPOST?

אין לי תשובה לשאלות אלה ולשאלה: האם יגיעו אלי לקוחות בעתיד בגלל בלוגים שאני כותב?

תוכן פרסומי או תוכן אוביקטיבי?
ההצפה המוגזמת בפרסומות בכל הערוצים (אינטרנט, טלפונים חכמים, טלוויזיה, רדיו, עיתונות ועוד) הופכת את הפרסומות לפחות אפקטיביות.
לפני מספר חודשים קראתי כתבה על צמצום הפרסום של Procter and Gamble ברשת החברתית Facebook. על פי הכתבה, החברה זו היא בעלת תקציב הפרסום הגדול ביותר מבין החברות בעולם.
הצמצום נבע מכך שהחברה הגיעה למסקנה שפרסום זה אינו מספיק אפקטיבי.

המגמה היא לעבור מפרסום תכנים שיווקיים מוטים לפרסום תכנים לא מוטים בעלי ערך.
קראו למשל מאמר של ענת ביין-ליבוביץ בגלובס: התוכן הוא המלך - אז מהם המחסומים שעוצרים את השוק?.
הטענה המרכזית במאמר בגלובס ובמאמרים נוספים בנושא היא, שחברות הבינו שתכנים מקצועיים לא מוטים מקדמים את העסקים שלהם יותר מפרסומות.
חברות מפרסמות באתרים שלהן בלוגים מקצועיים הנכתבים על ידי עובדיהן.
חברות  מכובדות בארצות הברית מפרסמות באתרים שלהן מאמרים, המנסים להיות אוביקטיביים, על מוצרים או חידושים של מתחרים ישירים שלהן.

על פי המאמר בגלובס, גם בישראל הולכים לאותו כיוון. לדעת מומחים, המרואינים בכתבה, אנחנו מפגרים אחרי ארצות הברית בשנתיים או יותר.
בישראל עדיין תראו בעיקר מאמרים מוטים לטובת החברה הכותבת את המאמר. כמו אנשים בפורים הבא עלינו לטובה בתחילת שבוע הבא, גם המאמרים האלה מתחפשים. הם "מתחפשים" למאמרים מקצועיים לא מוטים.

שעתם היפה של הבלוגרים
הפניות אלי ואל בלוגרים אחרים הן תחילתה של מגמה לכיוון של תוכן לא מוטה במקום פרסומות.
ברור שאיש מקצוע הכותב בלוג חשוד פחות בהטיות מעובד מקצועי של חברה.

נראה כאילו נוצרת הזדמנות לנקודות מפגש בין בלוגרים לחברות עסקיות שיניבו שיתופי פעולה מסוג Win-Win.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...